על רקע המלחמה: שחיקה ועייפות נפשית בקרב עובדי בריאות הנפש

בעקבות המלחמה מדווחים 65% מעובדי מערכת בריאות הנפש כי הם חשים עייפות נפשית, 62% מהם מדווחים על עלייה ברמות החרדה ו-79% מהם לא פנו לקבלת טיפול נפשי מאז תחילת המלחמה. נתונים אלה פורסמו אתמול (ג') במחקר חדש שנערך בפקולטה לניהול מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

במחקר, שנערך בין החודשים מאי-יולי 2024 על ידי מאי מירון ועמית מירון, סטודנטיות לתואר שני בניהול מערכות בריאות, בהנחייתה של ד"ר תמר שלום, השתתפו 130 עובדים מסקטורים שונים במערכת בריאות הנפש - רפואה, סיעוד ומינהל.

על פי התוצאות, העייפות הנפשית מתחילת המלחמה דווחה אצל 65% מעובדי מערך בריאות הנפש לעתים קרובות או כמעט תמיד. בנוסף לכך, 46% מהמשתתפים במחקר העידו כי הם מתמודדים עם עומס מטופלים רב מדי ביחס לזמן העומד לרשותם. 63% מהעובדים מציינים שלמרות השחיקה הם מעניקים למטופליהם את הטיפול המיטבי לעתים קרובות או כמעט תמיד.

המחקר מצא קשר שלילי בין רמת השחיקה של העובדים לבין תפיסת איכות הטיפול הניתן למטופלים. ככל שרמת השחיקה של העובדים גבוהה יותר, כך תפיסתם את איכות הטיפול נמוכה יותר. עם זאת, 79% מהעובדים לא פנו לקבלת טיפול נפשי עבור עצמם מאז תחילת המלחמה.  בקרב מי שפנו לטיפול נפשי, נצפה קשר בין שחיקה גבוהה יותר לבין הפנייה לטיפול.

ד"ר תמר שלום, סגנית הדיקאן בפקולטה למקצועות הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, שהנחתה את המחקר, הסבירה כי "תקופת מלחמה ממושכת כמו זו שאנו מצויים בה יוצרת עומסים נפשיים עצומים על צוותי בריאות הנפש, שחשים את הלחץ היומיומי על עבודתם ועל מצבם האישי. ממצאי המחקר מדגישים עד כמה חשובה התמיכה הרגשית והמקצועית בצוותים אלה כדי להבטיח את המשך מתן טיפול איכותי למטופלים וגם לשמור על בריאותם הנפשית של העובדים עצמם".

עוד הוסיפה ד"ר שלום כי "תוצאות המחקר מדגישות את הצורך בפיתוח תכניות התערבות מותאמות אישית לעובדי מערכת בריאות הנפש, כמו קבוצות תמיכה וסדנאות לשיפור ההתמודדות עם לחץ ושחיקה. המחקר גם מצביע על הצורך בהקצאת משאבים נוספים להקלת העומס על העובדים, כגון פיתוח שירותים מקוונים וקבוצתיים".