הסיכון לאובדנות בקרב ישראלים עולה ככל שהלחימה נמשכת

מספר מקרי האובדנות עלול לעלות ככל שתימשך המציאות הבטחונית הנוכחית. כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, עמותת ער"ן, אוניברסיטת תל אביב, המכללה למנהל ואוניברסיטת קולומביה.

המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, מצא כי בשלושת החודשים הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר נרשמה ירידה במספר השיחות האובדניות שהתקבלו במוקדי הסיוע של ער"ן, בעוד שנרשמה עלייה חדה בשיחות בהקשרים של מצוקה פסיכולוגית כללית (לדוגמה חרדה, דיכאון וטראומה). המגמות הללו התהפכו ככל שחלף הזמן.

הממצאים, על פיהם בעוד שמצוקה רגשית כללית עלתה באופן משמעותי לאחר הטראומה הלאומית, אחוז השיחות הקשורות לאובדנות דווקא ירד, תומכים במחקרים קודמים המציעים כי אובדנות אינה אחת התגובות המיידיות לטראומות לאומיות.

צוות החוקרים, ד"ר ג'וי בנטוב, ד"ר ליאת יצחקי, ד"ר שירי דניאלס ופרופ' גיל זלצמן, ביקש לבדוק את ההשפעה קצרת הטווח של המתקפה בשבעה באוקטובר על שיעור האובדנות בישראל, כפי שמשתקף באחוז השיחות הקשורות להתאבדות מתוך כלל השיחות למוקד הסיוע הנפשי של ער"ן - עזרה ראשונה נפשית.

המחקר התבסס על ניתוח של 602,323 שיחות שהתקבלו במוקד הסיוע של ער"ן בין 1 בינואר 2022 ל-31 בדצמבר 2023. החוקרים השוו את מספר השיחות הכולל ואת מספר השיחות הקשורות לאובדנות בשלושת החודשים שקדמו לאירועי השבעה באוקטובר לעומת שלושת החודשים שלאחריהם.

הממצאים העיקריים הראו עלייה משמעותית במספר שיחות המצוקה הפסיכולוגית: בשלושת החודשים שלפני השבעה באוקטובר התקבלו 67,555 שיחות, לעומת 89,445 שיחות בשלושת החודשים שלאחריו. לעומת זאת, חלה ירידה במספר השיחות האובדניות מ-1,887 שיחות בשלושת החודשים שקדמו למלחמה ל-1,663 שיחות סה"כ בשלושת החודשים שלאחר מכן.

"ממצאי המחקר שלנו מדגישים את המורכבות של תגובות נפשיות לטראומה רחבת היקף. למרות שהמצוקה הנפשית גברה, לא נצפתה עלייה בסיכון אובדני בטווח המיידי בימים שלאחר השבעה באוקטובר, מה שמעיד על כך שאובדנות אינה בהכרח תגובה מיידית לאירועים טראומטיים בקנה מידה רחב", אומרת ד"ר בנטוב, מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר.

"הממצאים מראים כי דפוסי ההתנהגות הפוכים על פני זמן: בעוד שהמצוקה הנפשית הכללית עולה מיד בשבעה באוקטובר ואז עוברת למגמת ירידה בחודשים לאחר מכן, מדד הסיכון האובדני יורד ובהדרגה מתחיל לעלות".

לדברי ד"ר בנטוב, "אחת הסיבות האפשריות לירידה במספר השיחות האובדניות בתקופה המיידית שלאחר השבעה באוקטובר היא הלכידות החברתית המוגברת המתקיימת לעתים בשלב הראשוני למשבר לאומי. אפקט זה נקרא בספרות המקצועית pull together effect והוא תורם לירידה בסיכון אובדני. עם זאת יש להביא בחשבון כי האפקט של הגברת הלכידות החברתית מתפוגג עם התמשכות משברים. לאור ההתמשכות של המלחמה והמשבר הלאומי אנו צפויים לעלייה בשיעורי הסיכון האובדני, כפי שראינו במחקרים שנערכו לאחר מתקפת הטרור של 11 בספטמבר בניו יורק".

החוקרים מציינים שהמחקר הנוכחי התייחס לאוכלוסיה הכללית בישראל, אך יש גם קבוצות ספציפיות הנמצאות בסיכון מוגבר במהלך משברים לאומיים או מלחמות, ביניהן חיילים משוחררים, ניצולי טראומה ואנשי כוחות הסיוע הראשוניים, כגון אנשי זק"א או פתולוגים שסייעו בזיהוי ופינוי גופות.

ד״ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער״ן וראשת התכנית לייעוץ חינוכי במכללה למינהל, מוסיפה: "אובדנות היא תוצאה מורכבת של שילוב גורמים נפשיים, חברתיים וסביבתיים המשתלבים יחדיו. כל מקרה הוא ייחודי ואינו מצטמצם לגורם בודד. חשוב להימנע מהקמת קשר ישיר חד מימדי בין אירוע מסוים לבין אובדנות, שכן זה עלול להציג אותה בטעות כתגובה 'הגיונית' או לגיטימית למצב קשה. אובדנות נובעת מסבל נפשי עמוק והבנתה דורשת התבוננות רחבה במצבו הנפשי של האדם.

"מאחר שעלייה באובדנות יכולה להיות תגובה מושהית לטראומה הלאומית העוצמתית שמביאה עימה המלחמה, עלינו להיערך לכך מבעוד מועד ולתגבר את שירותי בריאות הנפש השונים על מנת ליצור רצפים טיפוליים נגישים ויעילים".