מטרת המחקר הייתה להשוות את הערכות אירועים דיכאוניים ומשטרי הטיפול בהם בין שתי גרסאות של ChatGPT (גרסה 3.5 וגרסה 4) לבין המלצות של רופא משפחה.
עוד בעניין דומה
מקרי בוחן הוזנו למערכת ChatGPT. מקרים אלו התמקדו בתיאור נבדקים המציגים תסמיני דכאון במתאר של ייעוץ רפואי ראשוני במרפאה. מי שיצר את מקרי הבוחן עיצב שמונה גרסאות שונות עם מאפייני מטופל נבדלים (מין, מצב סוציואקונומי [צווארון כחול/לבן] וחומרת הדיכאון [קל או חמור]). כל גרסה הוזנה לתוכנה ChatGPT-3.5 ול-ChatGPT-4. כל מקרה בוחן הוזן 10 פעמים לכל תוכנה על מנת לוודא אחידות ומהימנות של התגובות של ChatGPT.
תוצאות המחקר הדגימו כי עבור תסמינים של דיכאון קל ChatGPT-3.5 הציע פסיכותרפיה עבור 95% מהמקרים ואילו ChatGPT-4 הציע פסיכותרפיה 97.5% מהמקרים. לעומת זאת, רופאי משפחה המליצו על פסיכותרפיה רק עבור 4.3% מהמקרים. עבור מקרים של דכאון חמור ChatGPT העדיף גישה משולבת הכוללת פסיכותרפיה ואילו רופאי המשפחה המליצו על גישה משולבת. הגישה הפרמקולוגית של ChatGPT העדיפה טיפול עם נוגדי דיכאון בלבד (74% בגרסה 3.5, 68% בגרסה 4), בעוד רופאי המשפחה נטו לרשום שילוב של נוגדי דכאון ונוגדי חרדה (67.4%). בשונה מרופאי המשפחה, ChatGPT לא הדגים הטיות על רקע מין או מצב סוציואקונומי.
מסקנת החוקרים הייתה כי ChatGPT (בשתי הגרסאות) נתן מענה התואם לקווים המנחים המקובלים עבור דכאון קל וחמור, ללא הטיות על רקע מין או מצב סוציואקונומי אשר נצפו בהמלצות מרופאי המשפחה. חרף התועלת המוצעת משימוש בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence - AI) כגון ChatGPT בשיפור קבלת החלטות קליניות, יש צורך בהמשך מחקר על מנת לזקק את ההמלצות המתקבלות מתוכנות מבוססות AI עבור מקרים חמורים ולשקול סיכונים אפשריים וסוגיות אתיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
