• יו"ר: פרופ' דורון גוטהלף
  • מזכירה: ד"ר שלומית צפריר
  • יו"ר נבחר וגזבר: ד"ר אורי יצקר
  • חברי הוועד: ד"ר עמית שלו, ד"ר תומר לוי, ד"ר עולא מורד, ד"ר טל שלטון, ד"ר אילת גוטהלף, ד"ר יובל רווה
  • מתמחים: ד"ר תומר מבורך, ד"ר עדי דרפיש גנון, ד"ר הדר שדה
חדשות

דו"ח המבקר: מחסור חמור בפסיכיאטרים וזמני המתנה ארוכים לטיפול נפשי

27% מהטיפולים שתוקצבו ברפורמה לבריאות הנפש לא ניתנו בפועל | קופות החולים אינן מעסיקות מספיק מטפלים והציבור נאלץ לשלם על טיפולים פרטיים | התכנית הלאומית למניעת התאבדויות צולעת | יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "צפוי חסר חמור יותר בעקבות הקורונה"

אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. צילום אילוסטרציה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ב') בכל הנוגע למשרד הבריאות עוסק גם במחסור החמור בפסיכיאטרים, בזמן המתנה ארוך לטיפול נפשי בקופות החולים ועל כך שהמשרד צמצם בחמש השנים האחרונות את תקצוב התכנית הלאומית למאבק באובדנות, מ-110 מיליון שקל ל-51 מיליון שקל, הגם שמדי שנה מתאבדים בישראל בממוצע 372 אנשים.

על פי הדו"ח, זמני ההמתנה לטיפול נפשי עשויים להגיע עד 16 חודשים, בין היתר בעקבות מחסור בפסיכותרפיסטים בקופות החולים. בפרק הדו"ח המוקדש לרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש, מצביע המבקר על הצורך של משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים לבחון את פריסת המרפאות הקיימת, לברר אילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן. זאת, בהתאם לגודל האוכלוסיה ולמאפייניה בכל אזור כך שיספקו את השירותים במרחק סביר מתוך התאמת התרבות והשפה למגוון האוכלוסיות השונות, לרבות החרדית והערבית.

ביולי 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה השלישית בבריאות הנפש ובה הועברה האחריות הביטוחית מהמדינה לארבע קופות החולים. עד אותו מועד סיפקה המדינה את השירותים בעיקר בבתי החולים הפסיכיאטריים ובמרפאות לבריאות הנפש. מטרות הרפורמה שנקבעו היו, בין היתר: הרחבת נגישות השירותים וזמינותם, שיפור איכות הטיפול והפחתת התווית השלילית המוצמדת למטופלים בבריאות הנפש.

ד"ר צבי פישל, יו" איגוד הפסיכיאטריה. "תת תקצוב מתמשך של בתי החולים והמרפאות הפסיכיאטריות ושירותי החירום הפסיכיאטריים"

אלא שהדו"ח מצביע על כך שבשנת 2018 התבסס תקציב הרפורמה בסך 3.2 מיליארד שקל על יעד לטיפול ב-4% מכלל המבוגרים וב-2% מכלל הילדים עד גיל 18, לפי ממוצע של תשעה מפגשים טיפוליים למבוגר בשנה ו-12 לילד. זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכותרפי למבוגרים ולילדים באותה השנה עמד על 150 יום. 27% מהטיפולים שתוקצבו במסגרת הרפורמה ב-2017 לא ניתנו בפועל, ולגבי חלקם יש מחלוקת בין משרד הבריאות לקופות החולים אם ניתנו.

בדו"ח נמצא כי זמני ההמתנה לבדיקה ממיינת ולהמשך טיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפי עלולים להיות ארוכים ביותר עד כדי המתנה של 16-12 חודשים. "הדבר עלול לפגוע במטופלים, להחמיר את מצבם הנפשי, לגרום לנזקים למשפחתם ולסביבתם הקרובה ולהפחית את השפעת הטיפול", נאמר בדו"ח. עוד נמצא כי קופות החולים לא פיתחו מענה לצורך ביקורי בית אצל המטופלים, לא הקימו צוותי משבר ואין מענה למצבי חירום דחופים. "הניסיון להסדיר מענה מיידי למקרי חירום באמצעות מד"א נפשי לא קודם", נכתב.

כמו כן מצביע הדו"ח על כך ש-80 משרות של פסיכיאטרים אינן מאוישות וכ-100 חסרות בבתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים. כ-100 פסיכיאטרים נוספים חסרים בבתי החולים של שירותי בריאות כללית ובקופות החולים. בסך הכל - מחסור של 280 תקנים של פסיכיאטרים. לצד זאת, יש מחסור של 400 משרות עבור פסיכותרפיסטים.

בשל העובדה כי קופות החולים אינן מעסיקות מטפלים בהיקף מספק, המטופלים פונים למטפלים עצמאים הגובים דמי השתתפות עצמית בסך של כ-570 שקל לחודש. בנוסף, יש מרפאות שאינן מספקות מידע באתרי האינטרנט על זמן ההמתנה המוערך. באתרי האינטרנט של קופות החולים מכבי, מאוחדת ולאומית למשל, אין הבחנה בין פסיכותרפיסטים המעניקים שירות ללא תשלום לבין פסיכותרפיסטים עצמאיים שהשירות שהם מעניקים כרוך בדמי השתתפות עצמית.

רשימת המרפאות, הכוללת מידע על זמני ההמתנה הממוצעים שפורסמה באתר משרד הבריאות, לא עודכנה והיא נכונה לתחילת שנת 2018. "ראוי", כתב המבקר, "שבאתרי האינטרנט של קופות החולים תיעשה אבחנה ברורה בין המטפלים המעניקים שירות חינם ללא השתתפות עצמית לבין המטפלים העצמאיים, אשר פנייה אליהם כרוכה בדמי השתתפות עצמית".

עוד מצא המבקר כי למשרד הבריאות אין נתונים איכותיים על הטיפולים האמבולטוריים, ייעוץ או התערבות רפואית הניתנים למטופל שמעניקות קופות החולים ועל ניצול תקציב הרפורמה, ולכן הוא מתקשה להעריכה. "אין באפשרות המבקר לוודא כי הקופות השקיעו את התקציב שניתן להן לייעודו - לטובת הרפורמה וכי מסגרת התקציב אכן מספקת מענה הולם לצורכי הציבור בתחום זה", נכתב בדו"ח.

"על משרד הבריאות לממש את סמכותו כרגולטור ולרכז את הנתונים הדרושים להערכת היקפי השירותים ואיכותם ולקבוע אם התקציב נוצל כראוי על ידי קופות החולים. על הקופות להעביר למשרד באופן שוטף את כל המידע הדרוש לו לשם הערכת הישגי הרפורמה ולשם קיום בקרה ומעקב שוטפים על השירותים", מציע המבקר.

נכון לספטמבר 2019, נאמר בדו"ח, טרם יושבו ערעורים מצד שירותי בריאות כללית על אשפוזים פסיכיאטריים בשלוש השנים הראשונות לרפורמה בהיקף של כ-22% מסך החשבונות של בתי החולים, המסתכמים בכ-280 מיליון שקל.

שיעור נמוך של מטפלים במגזר הערבי

ביישובים הערביים נמצא השיעור הנמוך ביותר של מטופלים בתחום בריאות הנפש והוא מתחת למכסה המצופה לפי הסכם הרפורמה. המחסור החמור בפסיכיאטרים בכלל ניכר במגזר הערבי בפרט, מדגיש הדו"ח, וזאת על אף תכניות המענקים שפעלו לסירוגין כבר משנת 2011. המחסור בפסיכיאטרים איננו צפוי להיפתר גם בשנים הקרובות. כמו כן ניכר, כאמור, מחסור בפסיכותרפיסטים בשירות הציבורי.

"ראוי שמשרד הבריאות וקופות החולים בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגודים המקצועיים", כתב המבקר בדו"ח, "יכינו תכנית הצופה את הפערים במספר הפסיכיאטרים בשנים הקרובות, לרבות במגזר הערבי, ויסכמו על פעולות שיש לנקוט כדי לגשר על פני הפער הצפוי. נדרש שהמשרד יקבע יעדים להעסקת כוח אדם בתחום הפסיכותרפיה וייבחן אם הקופות עושות די בכל הנוגע לניצול התקציב להעסקת כוח אדם לייעודו".

יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "חסר עמוק של פסיכיאטרים במערכת הציבורית"

בתגובה לדו"ח אמר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה של הר"י: "הדו"ח מאיר את הכשלים עליהם אנו מתריעים מכבר. ההזנחה של מערכת בריאות הנפש מתבטאת בעיקר בחסר עמוק של פסיכיאטרים במערכת הציבורית. אנו מתריעים שחסר זה יהיה קריטי עוד יותר כעת, עם ההשלכות הנפשיות של מגיפת הקורונה.

"הרפורמה שנועדה לשפר זמינות השירותים הפסיכיאטריים לא משיגה עדיין את מטרותיה בשל תת תקצוב של בתי החולים והמרפאות הפסיכיאטריות ושירותי החירום הפסיכיאטריים. כתוצאה מכך ייווצרו תורי המתנה לא רלוונטיים למצב המטופל, תהליכי אבחון וטיפול לא אופטימליים, ומכאן הידרדרות במצב הנפשי עד אפילו סכנת אובדנות".

פורום ארגוני הפסיכולוגיה מסר בתגובה: "את כישלון הרפורמה בבריאות הנפש אנו זועקים בלי סוף. הכישלון המהדהד בתכנון ויישום הרפורמה יבלוט לשמיים בתקופה הקרובה, כי מגיפת הקורונה מזניקה את תחושות החרדה והדיכאון בציבור והחיים בסגר ובידוד הביאו לעלייה מפחידה בכמות מקרי האלימות במשפחה והאובדנות. המגיפה וההתמודדות איתה פגשו מערכת בריאות נפש ציבורית מוחלשת, ללא שום יכולת לתת מענה פסיכולוגי ראוי, זמין ונגיש".

התכנית הלאומית למניעת התאבדויות צולעת

פרק נוסף של הדו"ח עסק כאמור ביישום התכנית הלאומית למניעת התאבדויות. היא הוקמה ב-2013. משרד הבריאות, כמוביל התכנית, הקים יחידה למניעת אובדנות ופעל תוך התבססות על פורומים פנים-משרדיים, אך הדו"ח מצא כי לא כינס באופן סדיר את צוות ההיגוי ואת הצוות הבין-משרדי ולא גיבש, בשיתוף המשרדים השותפים, תכנית עבודה רב שנתית להפעלת התכנית. את ההחלטות לגבי תכנית העבודה השנתית קיבל משרד הבריאות לבד, ללא מעורבות יתר השותפים.

על פי הנתונים שמציג מבקר המדינה בדו"ח שלו, מדי שנה מתאבדים בישראל בממוצע 372 בני אדם. לצד זאת, מתבצעים 6,370 נסיונות התאבדות. התאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בני הנוער בישראל. העלות השנתית למשק כתוצאה ממקרי התאבדות הינה 2.5-2 מיליארד שקל. לפי ארגון הבריאות העולמי, מספר המתאבדים בישראל לכל 100 אלף נפש הוא 5.4 לעומת 10.5 בממוצע העולמי.

רק כ-28% מהרשויות המקומיות מיישמות את התכנית למניעת התאבדות. לאור זאת, חלה ירידה של 13% בשיעור מקרי ההתאבדויות מ-2012 ל-2017 ברשויות שהפעילו אותה לעומת עלייה של כ-7% בשאר הרשויות. המבקר ציין לטובה את התנהלות צה"ל בנושא, שם חלה ירידה של 75% במקרי ההתאבדות מאז החל להפעיל תכנית ייעודית בנושא זה ב-2006. נתח תקציב משרד הבריאות שהוקטן ב-54% לנושא הזה העביר המשרד לתקציב תקנות או לתוכניות אחרות.

המבקר מצא כי עדיין לא הושלמו מהלכים להקטנת הנגישות של כלי נשק לגבי מי שקיים לגביו מידע בדבר סיכון להתאבדות - בין שהוא מבקש רשיון לראשונה ובין שהגיש בקשה לחידוש הרשיון שברשותו. בחודש אוגוסט שעבר פורסם שבשנת 2018 לא פחות מ-2,399 מחזיקי נשק דווחו כאנשים המהווים סיכון לאוכלוסיה ולעצמם – המספר הגדול ביותר מאז 2013. "על המשרד לביטחון הפנים ומשרד הבריאות לסיים את עבודת המטה שתכליתה למנוע החזקת נשק בידי מי שקיים לגביו מידע לסיכון להתאבדות", התייחס עתה המבקר בדו"ח.

משנת 2016 הפסיק משרד החינוך לקיים ועדות בדיקה של אירועי התאבדות ונסיונות התאבדות של תלמידי בית הספר. בנוסף, משרד הבריאות והמשרדים השותפים לא גיבשו נוהל שיבטיח את רצף הטיפול של הגורמים המטפלים במגוון האוכלוסיות שהן בסיכון להתאבדות, נוהל שאמור להבהיר את תחומי האחריות של כל גורם וגורם על פי אחריותו - איתור, הערכה ראשונית וטיפול.

בהמלצותיו כתב מבקר המדינה: "על משרדי הממשלה השותפים לתכנית הלאומית למניעת אובדנות לפעול להסדרת שיתופי הפעולה הן ברמת המטה והן ברמת השטח, בין היתר, באמצעות קביעת נוהל שיבטיח את רצף הטיפול של הגורמים המטפלים לכלל האוכלוסיות בסיכון לאובדנות. על משרד הבריאות להוביל הליך של הפקת לקחים עם המשרדים השותפים לבחינת האופן שבו יושמה התכנית. עליו גם לשתף את כל המשרדים והגופים השותפים ביישום התכנית ברשויות המקומיות בהתחשב בצרכיה הייחודיים ומאפייניה של אוכלוסיית הרשות ובשיעור ההתאבדות ונסיונות ההתאבדות בקרבה".

משרד הבריאות מסר בתגובתו לדו"ח: "משרד הבריאות שבע רצון מהפעלת הרפורמה, אם כי לדעתו וכפי שעלה גם בביקורת, יש תחומים הנדרשים לשיפור. כדי לשפר את המערך, על כל העוסקים במלאכה לקבוע יעדים ארוכי טווח לצורך המשך בניית מערך בריאות הנפש בקהילה. עליהם לפעול למתן טיפול זמין ונגיש לכלל חלקי האוכלוסיה בהתאם לעקרון השוויון הקבוע בחוק ביטוח בריאות".

אין נהלים לטיפול בהטרדה מינית ורופאים שהטרידו מינית ממשיכים לעבוד

נושא אחר שבו עוסק הדו"ח ומתייחס בו בין השאר למשרד הבריאות הוא לעניין רופאים שהטרידו מינית (וגם מורים) שממשיכים לעבוד. הדו"ח עוסק בבדיקת הטיפול בהטרדות מיניות בשירות המדינה. המבקר מצא שהתמונה העולה מבדיקתו מדאיגה, דווקא בשני משרדים המטפלים באוכלוסיות רגישות - קטינים וחולים.

המבקר ציין שזה מצב אבסורדי שבו עובדי מדינה, חלקם מורים או רופאים, שהטרידו מינית ושההליך נגדם לא היה פלילי, יכולים לעבוד במקום אחר ללא השגחה ובלי שהמידע על עברם ידוע למקום העבודה החדש, מה ששם בסיכון את האזרחים הבאים עימם במגע – תלמידים או חולים. הדו"ח מתריע כי לא קיים גורם ממשלתי המרכז את העיסוק בהטרדות מיניות המתבצעות במגזר העבודה הפרטי והרחב, הציבורי.

בשנים 2018-2015 הוגשו לנציב שירות המדינה 595 תלונות על הטרדות מיניות שהתרחשו במוסדות שירות המדינה אולם מספר התלונות הנמוך ביחס למספר עובדי המדינה מלמד ככל הנראה על תת-דיווח, סבור המבקר. הממונות על מניעת הטרדות מיניות במשרדי הממשלה העלו קשיים בעבודתן: אין להן מעמד מוסדר בהליך המשמעת הפנימי המתנהל בנציבות שירות המדינה. הן לא תמיד מעדכנות סיום בירור והן לא יכולות לתמוך במתלוננות או מתלוננים.

אין נהלים לטיפול בהטרדה, מדגיש המבקר. הוא מצא בעיות מרכזיות בשני המשרדים להם ממשק משמעותי ויום יומי עם אזרחים:  משרד הבריאות ומשרד החינוך. בשני המשרדים מצא המבקר שהנהלים העוסקים בהטרדות לא נותנים מענה מלא. האמצעים לטיפול בנושא זה אינם מספקים. שני המשרדים הללו לא אוספים או מעבירים מידע על עובדים שנמצא כי הטרידו מינית וכך המטרידים יכולים לשוב ולפגוע. משרד החינוך אינו משתמש בכלים שברשותו המאפשרים לו לפטר עובד הוראה בעקבות הטרדה מינית.

המבקר ממליץ על מספר צעדים לביצוע כדי לטפל במצב הקיים: על משרד המשפטים לבחון אפשרות להרחבת תקנה 9 לתקנות למניעת הטרדה מינית לפיה יש חובת דיווח שנתית למניעת הטרדות מיניות בהשכלה הגבוהה ובכוחות הביטחון וליישמה גם במשרדי החינוך והבריאות. כמו כן על משרד הבריאות לערוך הסדרה כוללת של דרכי הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות וכן לפעול למנוע מעבר של פוגעים בין מקומות עבודה.

תגובת משרד הבריאות לנושא הזה שבדו"ח: "נערך כעת פיילוט בשיתוף אגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ובמימון משרד הבריאות, בבית החולים אסף הרופא. מטרתו בדיקה בקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע שונים את בעיית ההטרדה המינית במערכת. לאחרונה נוסף תקן ייעודי לריכוז הנושא בנציבות קבילות למקצועות רפואיים. ברגע שתיכנס העובדת שנבחרה לתפקיד זה תיבדק אפשרות לבצע סקר מקיף".

נושאים קשורים:  הרפורמה בבריאות הנפש,  דו"ח מבקר המדינה,  ד"ר צבי פישל,  פסיכיאטריה,  שירותי בריאות הנפש,  מחסור בפסיכיאטרים,  חדשות,  התאבדויות,  המגזר הערבי
תגובות