• יו"ר: פרופ' דורון גוטהלף
  • מזכירה: ד"ר שלומית צפריר
  • יו"ר נבחר וגזבר: ד"ר אורי יצקר
  • חברי הוועד: ד"ר עמית שלו, ד"ר תומר לוי, ד"ר עולא מורד, ד"ר טל שלטון, ד"ר אילת גוטהלף, ד"ר יובל רווה
  • מתמחים: ד"ר תומר מבורך, ד"ר עדי דרפיש גנון, ד"ר הדר שדה
קורונה בישראל

השלכותיה הנפשיות של המגיפה: עלייה חדה במספר מקרי החרדה והדיכאון

פסיכיאטרים מזהירים: נושא בריאות הנפש חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי - טראומת המגיפה תביא עימה עלייה במקרי המצוקה הנפשית, שימוש בחומרים ממכרים, אובדנות ואלימות במשפחה

אנשי הצוותים הרפואיים, שעומדים בחזית המאבק מתמודדים עם עומס פיזי ונפשי עצום לאורך זמן. צילום: נתי שוחט/ פלאש 90

אנו בעיצומה של מגיפת הקורונה, וההתמודדות החשובה ביותר בשלב הנוכחי היא רפואית בעיקרה. אולם, כפי שאחרי רעידת אדמה מגיעים גלי הצונמי ורעידות המשנה, כבר עתה רואים את הסימנים המבשרים של הגל השני של המגיפה - המשבר הנפשי, הכלכלי והחברתי שעלול לפגוע באזרחים רבים.

הגורמים לכך רבים ומצטברים. ראשית, כולנו מצויים במצב מתמשך של דאגה וחוסר ודאות שנובעים מהמידע הרפואי הלא ברור, ובסיכון ממשי להדבקה, לתחלואה ולתמותה. למשבר יש גם היבט פסיכולוגי ייחודי של בני משפחה שעלולים להדביק אלה את אלה, מצב שמחמיר את החרדה ומפרק את תחושת השייכות והביטחון.

הבידוד החברתי המתמשך גם גורם לניתוק קשרים חברתיים ולכך שרבים אינם יכולים להיעזר במערכי התמיכה היומיומיים שלהם. הבידוד קשה במיוחד לקשישים, לאנשים עם צרכים מיוחדים ולבעלי מוגבלויות גופניות ונפשיות - אוכלוסיות פגיעות ורגישות גם בימים כתיקונם. האנשים התלויים בסיוע סיעודי יומי נותרו ללא עזרה קריטית לקיומם, בלי אפשרות למלא את צורכיהם הפיזיים ומבודדים במערכה.

סגר, פיטורים ואי ודאות. צילום: הדפס פרוש/ פלאש 90

קשיים נוספים שעימם מתמודדים מאות אלפים מתושבי ישראל הם העלייה בשיעורי האבטלה, סגירת עסקים עצמאיים, צמצום העסקה, פיטורי עובדים והוצאתם לחופשה ללא תשלום. כיוון שההשקעה הלאומית בהיבטים החברתיים נמוכה, בעקבות המשבר תהיה פגיעה נוספת במעמד הכלכלי של שכבות רבות באוכלוסיה.

בתקופה הקרובה - שבועות עד חודשים - החברה כולה תתמודד עם השלכות המגיפה והטראומה. אנחנו צפויים לראות עלייה בשיעורי המצוקה הנפשית, דיכאון, חרדה, שימוש בחומרים ממכרים כניסיון לטיפול עצמי, התפרצויות כעס ואלימות בבית ובמשפחה, ואף מחשבות והתנהגויות אובדניות.

כבר כעת מדווחים בשירותי בריאות הנפש בקהילה על עלייה חדה במספר מקרי החרדה והדיכאון ועל עלייה בצריכת תרופות הרגעה, ויש הרבה יותר פניות לקווי הסיוע הטלפוני של עמותות כגון ער"ן ורוח נשית. ארגוני הסיוע לנשים נפגעות אלימות פרסמו שהם מקבלים 500% יותר דיווחים על מקרי אלימות במשפחה ונתוני משרד הרווחה מצביעים על עלייה של 760% במספר התלונות על אלימות כלפי ילדים ונוער לאחרונה. נראה שזו רק תמונה חלקית כיוון שהנפגעים בדרך כלל אינם נוטים לפנות לרשויות.

החזרה לשגרה לא תהיה פשוטה כלל. רבים מאוד יזדקקו לטיפול נפשי, לתמיכה ולסיוע כדי לחזור לחייהם הקודמים. לדוגמה, אנשי הצוותים הרפואיים, שעומדים בחזית המאבק למניעת התפשטות המגיפה כשהם מסכנים את עצמם ומתמודדים עם עומס פיזי ונפשי עצום לאורך זמן. יהיו שם גם אנשים שהפכו מובטלים בעל כורחם, ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים וילדים שסובלים מפגיעה מינית או פיזית בבית.

המסקנה היא שמערך בריאות הנפש צריך להיות מוכן לתת מענה לפונים רבים, אלא שיש בעיה קשה אחת: שירותים אלה סובל מהזנחה ומתת תקצוב. התוצאה היא תקינה חסרה ובעיות כוח אדם, שיוצרים תורים ארוכים להחריד. הרפורמה בבריאות הנפש היתה חיובית, אך עוד לפני המגיפה מערכת בריאות הנפש התקיימה במצב של אי ספיקה והתקשתה לתת את המענים הנדרשים, במיוחד בפריפריה.

כדי שמדינת ישראל תוכל להתמודד עם הגל השני של הקורונה, צריך להעלות את נושא בריאות הנפש לראש סדר העדיפויות הלאומי. במסגרת הצעדים המיידיים יש לשלב מומחים בבריאות הנפש בתהליכי קביעת המדיניות וליצור מטה לאומי להסברה ולטיפול שבו יהיו נציגים של הגופים העוסקים בבריאות הנפש בישראל. המטה יהיה אחראי להנגיש מידע מניעתי חשוב כמו אסטרטגיות לשמירת בריאות הגוף והנפש בזמן בידוד, לשיפור החוסן והתנהלות במשפחה וסיוע מעשי לאוכלוסיות רגישות.

יש להעניק לקופות החולים, ספקיות שירותי בריאות הנפש, תמריצים שיסייעו להן להקים מערך ביקורי בית לחולים ומבודדים עם קשיים נפשיים. חשוב גם לגייס מורים, הורים ומנהיגי קהילות ולהקנות להם את הידע הדרוש כדי שיהיו סוכני בריאות הנפש בקהילה. זהו מודל ידוע בזמני חירום, ולאנשי בריאות הנפש בישראל ניסיון רב ביישומו.

זה לא מספיק, ולכן יש לתכנן כבר מעתה את הצעדים לטווח הארוך. המדינה צריכה להפנות משאבים רבים יותר למערך בריאות הנפש לטובת הגדלת מצבת כוח האדם, ולהוסיף תקנים לאנשי בריאות הנפש במגזר הציבורי בתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, העבודה הסוציאלית, הסיעוד, הטיפול באומנויות, הריפוי בעיסוק ועוד. כדאי גם לבחון אפשרות להחזיר לעבודה אנשי טיפול שעזבו את השירות הציבורי, כפי שעשו עם צוותי רפואה וסיעוד.

אם צעדים אלה יתחילו להיות מיושמים, נוכל לצמצם את הגל השני של המגיפה ולשמור על חוסנה הנפשי והחברתי של החברה הישראלית. ההשקעה הזו כעת תוכל לצמצם את המשבר הקרב. לשם כך יש להתחיל בהנשמה של מערכת בריאות הנפש כבר עכשיו ולא לחכות עד לקריסה, שכעת נראית בלתי נמנעת.

  • הכותבים: ד"ר עידו לוריא, פסיכיאטר, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה; ד"ר אילן טל, פסיכיאטר, החברה לבריאות הנפש בקהילה; ד"ר יעל מאיר, פסיכולוגית קלינית, אוניברסיטת בריטיש קולומביה, החברה לבריאות הנפש בקהילה; ד"ר שלי סנטו, פסיכיאטרית, החברה לבריאות הנפש בקהילה.(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")
נושאים קשורים:  מגיפה,  מצוקה מפשית,  בריאות הנפש,  פסיכיאטריה,  דיכאון,  חרדה,  טראומה,  נגיף הקורונה,  חדשות
תגובות