מטרת המחקר הייתה להעריך האם השימוש בטדלפיל משפר את תפקוד האנדותל. המחקר נערך במתכונת של סמיות כפולה, רנדומלי ומבוקר אינבו. בעיות זקפה וחוסר תפקוד האנדותל הוערכו על ידי IIEF-5 –י International Index of Erectile Function ועל ידי הרחבה מתווכת זרימה (FMD – Flow-Mediated Dilation) של העורק הברכיאלי, בתחילת המחקר ולאחר 4 שבועות, שנבחנה על ידי בודק שאינו חשוף להקצאה.
עוד בעניין דומה
נבדקים עם FMD<15% הוקצו ברנדומליות ביחס של 1:1 לקבל טדלפיל או אינבו. גם טדלפיל וגם האינבו ניתנו בקפסולות זהות אך קודדו בנפרד, וניתנו לנבדקים על ידי חוקר שאינו חשוף להקצאה. אירועי הקשורים להיענות או למתן התרופה תועדו. לאחר הניסוי, קידוד הרנדומיזציה נחשף על מנת לאפשר ביצוע מבחנים סטטיסטיים.
תוצאות המחקר הראו ש-89 מטופלים התחילו את המחקר ורק 82 השלימו אותו. הם נחלקו לשתי קבוצות בנות השוואה. לאחר הטיפול, היה שיפור משמעותי בתוצאות מדד IIEF-5: בקבוצה שקיבלה טדלפיל, המדד השתפר מ-11.432 ל-15.937, מובהקות התוצאה – P<0.01. בקבוצה שקיבלה אינבו, המדד השתפר מ-11.232 ל-14.935, P<0.00.
אחוז ה-FMD במטופלים שהוקצו לטיפול בטדלפיל השתפר מ-11.222 ל-13.827, P<0.001. במטופלים שקיבלו אינבו, היה שיפור מ-11.617 ל-14.027, P<0.001.
השוואה בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת לא הדגימה הבדל משמעותי בציון IIEF-5, ממוצע השינוי בין טדלפיל לאינבו היה 3.719 לעומת 4.433 בהתאמה, P=0.223. כמו כן, לא הודגם הבדל משמעותי באחוז ה-FMD, ממוצע השינוי בין טדלפיל לאינבו היה 2.426 לעומת 2.829 בהתאמה, P=0.528. בנוסף, תופעות הלוואי היו רבות ויותר משמעותית בקבוצה שקיבלה טדלפיל (14 בטדלפיל לעומת 5 באינבו, P<0.001).
החוקרים הסיקו כי השפעת מינון נמוך של טדלפיל על ציון IIEF-5 ועל FMD דומה מאוד להשפעה של אינבו. עם זאת, לא ברור מה התועלתיות של מדידת אחוז ה-FMD במטופלים צעירים ומה חלקו של אפקט האינבו, ויש לבחון סוגיות אלה במחקרים נוספים.
מקור: