עלייה במספר מקרי ההתאבדות: ב-2016, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, התרחשו בישראל 390 מקרי התאבדות, מהם 321 של נשים ו-69 של נשים. ב-2015 עמד המספר הכולל על 342 מקרים, נתון המשקף עלייה מ-5.6 מקרים ל-100 אלף איש ל-6.2. לפי נתוני משרד הבריאות, עיקר העלייה היתה בקרב קבוצות הגילים 44-25 ו-64-45.

"הארץ" שדיווח על כך ראשון אתמול (ד') ציין כי בשלוש השנים שקדמו ל-2016 נרשמה ירידה בשיעור מקרי האובדנות ל-100 אלף איש. בשנים 2014-2012 ירד בממוצע שיעור ההתאבדויות של בנים בגיל 18-15 ב-63%, של צעירים בגיל 21-19 ב-65% ושל בני 24-22 ב-38%.

גם בצה"ל ובשב"ס דיווחו על ירידה במספר ההתאבדויות - כ-80%. הירידה לכדי שיעור של 5.6 מקרים ל-100 אלף איש ב-2015, אחרי שבעשור הקודם עמד על 8.9, "יצרה תחושה שבעיית האובדנות בישראל קרובה לפתרון", נמסר בדיווח.

בדיון שקיימה ועדת החינוך של הכנסת השבוע דיווח משרד הבריאות כי יעביר תקציב של ארבעה מיליון שקלים למשרד החינוך, להפעלתה התכנית הלאומית למניעת אובדנות. זאת לאחר שבחודש שעבר הודיע המשרד על הקפאת התכנית בשל חוסר תקציב. הסכום הצפוי לעבור למשרד החינוך נמוך מזה שהוקצה לתכנית זו בשנים האחרונות - שישה מיליון שקלים.

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי גהה, אמר: "יש גורמים שונים שעשויים להסביר את העלייה בשיעור מקרי ההתאבדות. התאבדות היא התנהגות מורכבת הנובעת מצירוף של כמה גורמים, אישיים וסביבתיים. קשה לקשור מגמות של עלייה או ירידה בשיעור ההתאבדויות לגורם אחד ספציפי".

פרופ' זלצמן הוסיף: "המגמה הכללית בעשור האחרון היא של ירידה הדרגתית לשיעורים נמוכים, יחסית לאירופה ולמדינות ה-OECD. חלק מהעלייה שנרשמה ב-2016 יכול להיות קשור לשיפור בדיווח. העלייה המסתמנת ב-2016 יכולה להיות אקראית או מסמנת היפוך מגמה כפי שקרה בארה"ב בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. בארה"ב מסתמנת עלייה של 77% בהתאבדות מתבגרים בקרב בני 10 עד 17 בעשור האחרון. בעולם יש עלייה של פי שלושה במקרי ההתאבדות של ילדים עד גיל 14. אנו מנסים ללמוד את המגמות ולנתח את הגורמים בישראל. אין בידינו מידע עדיין לגבי המגמה ב-2017".